טיפים להורים למתבגרים עם אוטיזם
בימים אלה יצא הספרון הדיגיטלי שלי בנושא אוטיזם ״סיפורו של יהונתן״. הספרון נכתב במטרה לעזור להסביר לילד על האבחנה שלו ממקום חיובי ומעצים. https://sherigrimland.co.il/product/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%a0%d7%aa%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%95%d7%98%d7%99%d7%96%d7%9d/
בעקבות הספרון והפרסום שלו אני מקבלת הרבה פניות בפרטי מהורים שמתארים קשיים שונים שעולים אצל ילדים גדולים יותר עם אוטיזם, בגילאי 11-16, ילדים מתבגרים .אני עונה בפרטי אבל חשבתי לכתוב כמה טיפים כן כאן למי שלא חשב או לא הרגיש נוח לשאול.
ככל שהילד גדל, קשה יותר ״לטפל״ בו. יש לו דעות ורצונות משלו ולהורים יש הרבה פחות יכולת לנהל לו את סדר היום. זה טבעי, זה חלק מהתבגרות וזה טוב אבל הצד שקשה להורים זה לראות מהצד את הקשיים, את הלבד, את תחומי העניין המצומצמים, את האכפתיות המופחתת מהיגיינה, הופעה חיצונית ואיך זה נראה.
כמה טיפים שאני יכולה לתת:
תחומי עניין
- אפשר לנסות לעניין אותו בפעילויות של בוגרים שדווקא בתקופה הזאת של הקורונה אפשר ללמוד עם מדריך בזום או און ליין. למשל שחמט, בישול.
- כדאי שישתתף בפעילות ספורט אחת, ריצה זה מצוין גם לכושר וגם להרגשה וזה הגיל להפוך את זה לחלק מהחיים. אפשר עם מדריך פרטי.
- משקפי קופסא לבוגרים כמו ״שם קוד״ שהוא עכשיו להיט שאפשר לשחק יחד במשפחה, וזה יוציא את הילד/נער קצת מהחדר ויחבר עם בני המשפחה.
שינויים בבית
- להתחיל (או להמשיך) לבקש שישתתף במשימות הבית (בהדרגה להוסיף אחריות). שטיפת כלים, תליית כביסה, הורדת הפח, הורדת הכלב. ככה זה ייתן לו עוד תעסוקה ומעורבות בנעשה בבית והוא ילמד לבצע את הפעילויות האלה שחשובות לעצמאות ולפתח אחריות אישית לגביהם.
- להנהיג פעם בשבוע שעת ניקיון – כל בני הבית מנקים והוא אחראי לנקות את החדר שלו כולל אבק, טיטוא/שואב ושטיפה. ככה יש אוירת עשייה משותפת בבית וגם להורים יש פחות עבודה שלא לדבר על כל המיומנויות שהוא מפתח.
- אם אתם לא עושים את זה תנהיגו ארוחה משפחתית. לא חייבים כל ערב אבל כמה פעמים בשבוע. זה לא חייב להיות מאוד מושקע, מה שבדכ אוכלים רק לאכול באותו זמן ביחד. וזה יכול להיות ארוחה קצרצרה של 5 דקות אבל במהלכה אםשר להתעניין מה הוא עשה היום ולספר מה את/אתה עשית. זה הרגל חשוב ומקרב ושווה לבסס אותו.
ההיבט החברתי
- גם בגילאים האלה יש חשיבות גדולה לעבודה על ההיבט החברתי.
- למדו את הילד "חשיבה חברתית". יש מטפלים שעובדים בגישה הזו ומטפלים פרטני או בקבוצה כדי להקנות לילד\נער מיומנויות חברתיות.
- לקראת גיל ההתבגרות ובגיל ההתבגרות מתרחשים שינויים חברתיים. ילדים מבססים זהות ומחפשים את קבוצת השווים שלהם. מי שהיה חבר בגיל הצעיר לאו דווקא ימשיך להיות חבר גם בגיל ההתבגרות. לכן יש חשיבות גדולה להשקעה וסיוע לילד בהיבט החברתי.
- שלבו את הילד בחוג שמתאים לתחומי העניין שלו, תנועת נוער למשל כנפיים של קרמבו או הצופים (תלוי בהעדפת הילד וביכולת שלו).
- נסו לארגן כמשפחה מפגש או בילוי משותף עם משפחה אחרת שבה ילד בן גילו שעשויים להיות להם תחומי עניין משותפים. טוב להרחיב את המעגל החברתי גם מחוץ לכיתה שיהיו עוד אפשרויות חברתיות.
- אם אפשר, הפגישו אותו עם נער\נערים נוספים על ספקטרום האוטיזם שהם בתפקוד שלו ויש סיכוי שיתפתח ביניהם קשר חברתי. טוב שהוא יכיר ילדים ונערים שגם להם יש את האבחנה שלא ירגיש יוצא דופן וחריג.
אם יש לכם שאלות נוספות כתבו לי כאן או בפרטי ואם יש לכם טיפים נוספים, שתפו אותנו
