לארצי יש יום הולדת, אתם ודאי יודעים ….
ולכבוד יום ההולדת אני רוצה להתייחס לנושא מתבקש, עצמאות.
היום עמדתי מחוץ לבית וראיתי ילדה בכיתה ב' יוצאת מהבית והולכת עד לגינה הציבורית בסוף הרחוב. אחר כך ראיתי את אבא שלה במרחק של שלוש מטר ממנה (בכל זאת לגינה היא לא הולכת לבד) וחשבתי שאני כנראה מגוננת מדי כי הגדולים שלי ממש לא הולכים שלוש מטר לפניי ברחוב עם מכוניות וכניסות לחנייה וגם חשבתי שזה משהו שאני צריכה ללמד אותם כי כרגע הם לא יכולים לעשות את זה לבד אבל הייתי רוצה שיוכלו ואני לא רואה סיבה למה לא יוכלו.
זו החלטת העצמאות שלי בשבילם ובשבילי לזמן הקרוב ואני אעשה את זה בהדרגה, בכל זאת נהגים ישראלים אתם יודעים…
כהורים, אני חושבת שהנושא של עצמאות נוגע לכולנו, כמה עצמאות לתת לילדים שלנו, מתי הם כבר מסוגלים לבד.
יש את הצד של ההורים, כל אחד עם אישיותו, יש מי שמשחרר בקלות רבה ויש מי שמאוד מגונן. כדי לקדם עצמאות אצל הילד בכל תחום ההורה צריך לשחרר אבל לעשות את זה בזמן שהילד באמת בשל לעצמאות ובהדרגה. ההורה גם צריך לתת את הזמן ולקבל שזה לא יהיה מושלם בהתחלה ויהיו לכך השלכות… הרצפה תהיה מלוכלכת יותר, הבגדים יילבשו לאט יותר…
יש את הצד של הילד, עד כמה הוא מבקש ומסוגל לעצמאות. וכשלילד יש קשיים התפתחותיים, החל מהקושי הקל ביותר ועד קשיים נרחבים יותר העניין נעשה מורכב עוד יותר. הדברים לא קורים באופן טבעי ובטח לא בכל התחומים. לעיתים קרובות האיחור ההתפתחותי מעכב\מונע את היכולת לעשות לבד באופן טבעי והילד זקוק לעזרה בלמידה, להרבה תרגול, להתאמת אביזר מיוחד. לעיתים המוטיבציה הפנימית לא קיימת מעצמה כי לילד קשה יותר, הוא נדרש להשקיע בפעולה הרבה מאמץ מוטורי, חשיבתי, קשבי, רגשי.
הרצון שלנו כהורים הוא שהילד שלנו יתקדם, להתקדם זה אומר ללמוד לעשות דברים חדשים כל אחד על פי יכולתו. והתפקיד שלנו הוא ללוות את הילד ולעזור לו להגיע למימוש של היכולת הטמונה בו.
מצד שני, כהורים אין ספק שאנחנו מהירים ויעילים יותר ולפעמים אין זמן ולילד עם קושי התפתחותי באמת קשה ולא נרצה להקשות עליו עוד יותר ויותר מדי.
ופה נכנס המושג הנפלא של איזון – לא נרצה להקשות עליו יותר מדי או לעשות שינוי מהר מדי אבל כן נרצה לאתגר אותו, נראה מה הוא יכול לעשות וניתן לו עוד טיפה להתאמץ, ככה לומדים.
עצמאות מעלה את הביטחון העצמי, נותנת תחושה של מסוגלות, התנסות בפעולות של תפקודי יומיום (רחצה, לבישה, אכילה ועוד) מחזקת את הגוף ומפתחת את החשיבה.
וכשילד עושה מה שהוא יכול וכמה שהוא יכול וכשאנחנו ערניים למתי הוא כבר יכול קצת יותר ומאפשרים לו, הוא מתקדם ומתפתח וזה נהדר בשבילו ונהדר גם בשבילנו.
יום העצמאות מתקרב, ואני אומרת בואו נעצור רגע ונחשוב, במה אני יכול לקדם את העצמאות של הילד שלי? למה שלא אעזור לו להתחיל להסתבן לבד? להתנגב לבד? להחזיק לבד כפית? למה שלא אלמד אותו להפשיל לבד שרוולים? לשטוף לבד ידיים? לשרוך לבד שרוכים?
בהתחלה תעשו עם הילד, כשהיד שלכם על שלו, שילמד את התנועה ובהדרגה תנו לו לנסות לבד; בהתחלה שיעשה מעט ואתם את הרוב ובהדרגה תעבירו אליו יותר אחריות, אם צריך עשו בשבילו חלק מהפעולה, למשל קרבו את הכף אל פיו או עזרו לו להעמיס את האוכל על הכף.
אבל קדימה, תחשבו עצמאות.
טיפים להורים למתבגרים עם אוטיזם
טיפים להורים למתבגרים עם אוטיזם בימים אלה יצא הספרון הדיגיטלי שלי בנושא אוטיזם ״סיפורו של…
